תקופת ההריון מעוררת התרגשות וציפייה בקרב ההורים לעתיד, אך נלווים אליה גם חששות ושאלות. על הרופא המטפל באשה במהלך ההריון להקפיד על מעקב אחר מצבה ומצב העובר, ולבצע בדיקות סטנדרטיות כדי לוודא שההריון מתקדם באופן תקין וכי לא נשקפת להם סכנה. למרבה הצער, לעתים הרופא מתרשל במעקב אחר ההריון, וכתוצאה מכך העובר עלול להיוולד עם מום חמור, או לעתים לא לשרוד את מהלך ההריון.

עוולת הרשלנות

מבחינה משפטית, על מנת להוכיח התקיימות של רשלנות יש להוכיח התקיימות ארבעה אלמנטים: התרשלות, חובת זהירות (מתקיימת  תמיד ביחסי רופא-מטופל), נזק וקשר סיבתי בין ההתרשלות לנזק. כלומר, יש להוכיח שהרופא לא עמד בסטנדרט הזהירות המצופה מ"רופא סביר". המשמעות ביחס לרשלנות רפואית בהריון היא שהרופא לא איתר מומים אצל העובר שניתן היה לגלות באופן סביר, או לחלופין שלא הפנה את המטופלת לבדיקות שהיו נחוצות לה. הקשר הסיבתי יתקיים ככל שיהיה ניתן להוכיח ברמת ודאות גבוהה שההורים, אילו ידעו אודות המום, היו בוחרים להפסיק את ההריון (ראו ע"א 8426/10 פלוני נ.  מלאך).

בדיקות במהלך ההריון

בפרקטיקה המקצועית מקובל לבצע מספר בדיקות שגרתיות. עם זאת, קיימות עוד בדיקות רבות שניתן לבצע, ועל הרופא לכל הפחות ליידע את המטופלת אודותן, כדי למלא אחר חובת הגילוי המוטלת עליו (ראו ע"א 4960/04 סידי נ' קופת חולים של ההסתדרות הכללית). כמו כן, בטרם כל בדיקה על הרופא לקבל את הסכמתה מדעת של המטופלת, לאחר שהוסברו לה מהלך ביצוע הבדיקה, הסיכונים הכרוכים בה והאלטרנטיבות האפשריות, אם ישנן.

סקירת מערכות

מדובר בבדיקת אולטרה סאונד שניתן לבצע בשלבים המוקדמים של ההריון (שבוע 14-16 לערך) וכן בשלבים מתקדמים יותר (שבוע 20-24). מאחר והבדיקה משתייכת לקבוצת בדיקות הסקר, המשמעות היא שלא ניתן להסיק ממנה על קיומו של מום באופן חד משמעי. אף על פי כן, מומלץ לכל אשה הרה לבצע את הבדיקה שכן היא עשויה להצביע על חשש למום, בעקבותיו היא תופנה לביצוע בדיקות נוספות.

כאמור, הבדיקה מוגבלת באפשרות לאתר את כל המומים האפשריים, ולכן לידה של תינוק עם מום שלא ניתן היה לגלות בבדיקה לא מקימה אחריות ברשלנות לרופא. עם זאת, ככל שניתן יהיה להוכיח שכל רופא סביר היה מגלה את המום בבדיקה, מתאפשרת תביעת רשלנות נגד הרופא המטפל.

בדיקת חלבון עוברי

שמה הרשמי של הבדיקה הוא בדיקת תבחין משולש, והיא למעשה בדיקת דם פשוטה אשר מומלץ לבצע בשבוע 16-18 להריון. גם כאן מדובר על בדיקת סקר שיכולה להצביע על חשש לתסמונת דאון או מומים קשים אחרים אצל העובר, אך אינה יכולה לספק תשובה ודאית לכך, כמו למשל בדיקת מי שפיר. רשלנות הרופא יכולה להתבטא בפענוח לקוי של הבדיקה או גרוע מכך, בעובדה שהמטופלת לא הופנתה כלל לביצוע הבדיקה.

בדיקת מי שפיר

מדובר בבדיקה שמטרתה לזהות מחלות גנטיות או מומים שונים המתפתחים בעובר. על אף חשיבותה, היא לא מתבצעת לעתים קרובות בשל הסיכונים הכרוכים בה. את הבדיקה ניתן לערוך החל מהשבוע ה-16 להריון, ובמסגרתה שואבים תאים עובריים מהרחם, באמצעות החדרת מחט לשק מי השפיר. רשלנות בביצוע הבדיקה היא מסוכנת מאוד לעובר ולאם, ויכולה להתרחש במספר אופנים:

• רשלנות בזיהוי השתייכות היולדת לקבוצת סיכון (יולדות מבוגרות, רקע של מחלות גנטיות) והפנייתה לבדיקה המסוכנת עבורה.
• רשלנות בביצוע בדיקות רקע מקדימות היכולות להעיד על רגישות או אי התאמה של המטופלת להליך.
• רשלנות בפענוח הבדיקה ובאיתור מומים אצל העובר.
• ביצוע רשלני של דיקור הרחם עלול להוביל לזיהומים, לידה מוקדמת, שיתוק מוחין, ולעתים להפלת העובר.
• רשלנות במעקב אחר המטופלת לאחר הבדיקה כדי לוודא שאינה מפתחת זיהומים או סיבוכים.

סיכום

במקרה שנולד ילד עם מום או מחלה גנטית, שמקורם אינם ברשלנות רפואית בלידה עצמה וכדאי לגשת לעורכי דין רשלנות רפואית בהריון, ייתכן כי המעקב אחר ההריון או הביצוע של אחת הבדיקות במהלכו היו לקויים. בנוסף, גרימת נזק בלתי הפיך לאשה במהלך ההריון עקב טיפול רשלני היא ברת פיצוי. במקרים כאלו, ההורים יכולים לתבוע הן בעבור הנזק שנגרם להם והן בעבור הנזק שנגרם לתינוק. העילות האפשריות להורים משתנות ממקרה למקרה, אך לרוב מדובר באובדן כושר השתכרות (באם נקבעו אחוזי נכות) עוגמת נפש, כאב וסבל. עילת התביעה של ההורים בשל הנזק לתינוק היא הולדה בעוולה.

חשוב להדגיש כי בכל הריון קיים סיכון להתרחשות סיבוכים, ורמת הסיכון משתנה ממקרה למקרה. לא ניתן למנוע את התרחשותם המצערת של אותם סיבוכים באופן מוחלט, עם זאת מומלץ לנקוט בצעדי בטיחות מסוימים כדי לנסות ולצמצם את הסיכון, לדוגמה:

• מומלץ לקבל חוות דעת נוספת לגבי בדיקות מסוימות שאינן חלק מהפרוצדורה המקובלת בהריון, כמו למשל בדיקת מי השפיר.
• חשוב כי המטופלת תספק מידע רלוונטי ומקיף ככל האפשר בנוגע להיסטוריה הרפואית שלה על מנת לאפשר לרופא תמונת מצב מלאה ומדויקת.
• לקבל מידע מלא ככל האפשר אודות מהלך הלידה, הסיכונים והאלטרנטיבות
• לגלות ערנות וליידע את הצוות אודות תסמינים בלתי שגרתיים כמו כאבים חזקים, דימומים וכו'.

עבור בני המשפחה, קבלת פיצוי עקב רשלנות בהריון לא תרפא את הנזקים והכאבים שנגרמו להם ואשר ילוו אותם לשארית חייהם. יחד עם זאת, אם אתם או ילדכם סבלתם נזקים שמקורם בהתנהלות לא תקינה של רופא או איש צוות רפואי במהלך ההריון, מומלץ להיוועץ בעו"ד מומחה לתביעות מסוג זה, אשר יוכל להעריך את סיכויי הצלחת התביעה שלכם.