השפעת המוזיקה על אופנת הבגדים

אם באים ואומרים לך "דיסקו", "פּאנק", "גותי", "היפ הופ" – האם המילים הללו נתפסות אצלך כמחוברות לסגנון מוזיקלי, לזרם תרבותי, להופעה ואופן לבוש או שילוב של הכל גם יחד? למה חיבה לסגנון ספרותי מסוים, למשל, משפיעה לרוב פחות על בחירות המלתחה שלנו, וכיצד קורה שחיבור לזרם מוזיקלי דווקא כן משפיע כל כך על בחירות אופנתיות?

 

רקע כללי

מי שגדלו בשנות השמונים היו מוקפים באופנת דיסקו שאותה ניתן לתאר על ידי חותלות מפונפנות, הרבה צבעים זרחניים, כריות כתפיים אימתניות ושיער מנופח בפן – לעיתים בשילוב איפור מוגזם, המון נצנצים ומראה "עתידני" רובוטי מטאלי. הבגדים היו עליזים כמו המוזיקה.

כך מי שהולכים לבושים בבגדים שחורים מרובי קרעים שמחוברים בהמון סיכות ביטחון, עם שרשראות מתכת כבדות וניטים או ברגים, שיער צבעוני זקור ומגפיים כבדים ומאופיינים בקעקועים ופירסינג (הכוונה כמובן לפּנקיסטים) מצטרפים בהופעתם החיצונית לזרם מסוים שבראש ובראשונה הגדרתו מתאפיינת במוזיקה אשר לה הם מאזינים. לרוב זה יאפיין מעריצים צעירים שנוטים להיות יותר קלים להשפעה אבל לא רק.

זרמים מוזיקליים עולמיים

ניתן למנות שלל זרמים לאורך תקופות שונות שלעתים התקיימו במקביל. זרם ההיפ הופ, שצמח בגטאות השחורים בארה"ב ומשם התפשט לכל העולם, השתנה במרוצת השנים וקיבל צורות שונות וביטויים חיצוניים שהושפעו ממובילי דעה בתחום. למשל, הצמד המוזיקלי קריס קרוס שבתחילת שנות התשעים החדירו לאופנה בגדים הפוכים, רחבים ומשתפלים, כובע בייסבול עם מצחייה שנוטה לצד וכן הלאה.

מהבמות והאולפנים דרך טורי הרכילות וצלמי הפפראצי, אנשי מוזיקה השפיעו על מיליוני מעריציהם. אם תציצו באתרי אופנה כמו H&M אונליין ישראל תראו שהם פונים לכולם ומציעים פתרונות שנעים בין אופנתיים "כלליים" (ללא שיוך לזרם מסוים), דרך כאלה שניתן לראות דרכם איך חלחלה אל המעצבים השפעה של מוזיקה או מוזיקאים, וכלה באלה שניתן לשלבם סגנונית בין כמה עולמות.

ואצלנו בישראל?

בשנות החמישים והשישים, וביתר שאת לאחר מלחמת ששת הימים, רווחה בישראל מתיחות בין שמרנות הדור של פעם, או החלוצים כפי שנקרא דור מקימי המדינה, לבין תומכי הקדמה. ריקודים סלוניים (מישהו אמר אלוויס ולא קיבל?) החלו דרכם כמוקצים ונחשבו פרועים ולא מוסריים, אך בהמשך הגיעו ללב הקונצנזוס וראינו ברחובות יותר ויותר בני נוער ששיערם משוח ברילנטין ונעליים חצאיות מבריקות לרגליהם ובגדיהם מחויטים שהיו הכל חוץ מסמל לישראליות השורשית.

כשהגיעה לשיאה הביטלמניה, על אף שחברי "להקת חיפושיות הקצב" עצמם לא הורשו להופיע בישראל, הפכו גם בארץ נפוצים יותר ויותר מלבושים שחיקו את אלה של ארבעת המופלאים מתוך רצון עז להידמות להם.

 

סיכום

למוזיקה השפעה ניכרת על אופנות, ולמוזיקאים מצליחים יכולת לסחוף אחריהם קהל גדול שמבקש להידמות להם וליצור לעצמו השתייכות לזרם שאותו הם מייצגים ולקהילה שמתקבצת סביבם באמצעות הופעה חיצונית. זה יפה, מעניין ובעקר משמח מאוד שלא כולנו נראים אותו הדבר.